מאמן מרווחים

זיהוי מרווחים הוא אחת המיומנויות המעשיות ביותר באימון שמיעה: כך בסיסט מוצא תו בסיס באוזן, כך זמר קולע לקול שני בלי תווים, וכך מפיק מוזיקלי מעתיק הוק שהוא זוכר רק למחצה. בניגוד לשמיעה אבסולוטית, זיהוי מרווחים יחסי הוא מיומנות ניתנת לאימון – האוזן לומדת לזהות את המרחק בין שני צלילים כצורה, והצורה הזו נשארת זהה בלי קשר לסולם שבו היא נוחתת. הכלי הזה הוא תרגיל ממוקד וניתן לחזרה בדיוק עבור המיומנות הזו: שמע שני צלילים, זהה את הפער ביניהם, וקבל משוב מיידי.

כל סבב נוצר במקום בעזרת Web Audio API – שני מופעי OscillatorNode, כל אחד עובר דרך מעטפת GainNode משלו כך שההתקפה והשחרור עולים ויורדים בצורה חלקה במקום לנקוש בתחילת הצליל או בסופו. תו הבסיס נוחת על גובה MIDI אקראי בטווח של בערך אוקטבה מסביב לדו האמצעי, והצליל השני מחושב בחישוב פשוט של חצאי טונים (תדר = 440 × 2^((MIDI−69)/12)), כך שאותו המרווח לעולם לא נשמע זהה פעמיים – המנעד משתנה בכל סבב, וזה בדיוק מה שמכריח את האוזן לזהות את המרווח עצמו במקום לשנן שני גבהים ספציפיים. מתג מעביר בין נגינה מלודית (שני הצלילים מנוגנים בזה אחר זה, הפורמט הקלאסי של אימון שמיעה) לבין נגינה הרמונית (שני הצלילים מצלצלים יחד, קרוב יותר לאופן שבו מרווחים נשמעים בפועל בתוך אקורד).

האימון מסתגל תוך כדי תנועה. מאחורי הקלעים, כל מרווח נושא רישום שוטף של נכון/שגוי עבור הסשן, ובכל פעם שנוצרת שאלה חדשה, מאגר 13 המרווחים האפשריים – טרצה ואוקטבה המקיפים את אחד-עשר צעדי חצי הטון מסקונדה קטנה ועד ספטימה גדולה – נשלף מבחירה אקראית משוקללת במקום מבחירה שטוחה. מרווח שאתה ממשיך לטעות בו מקבל משקל גבוה יותר ומופיע לעיתים קרובות יותר; מרווח שצלחת כמה פעמים ברצף חוזר בהדרגה לקו הבסיס. לפני שמתועדות תשובות, כל מרווח מתחיל באותו המשקל, כך שהסבבים המוקדמים באמת אחידים – ההטיה מופיעה רק כשטעויות אמיתיות נותנות לה משהו להגיב אליו. טבלת הדיוק שמתחת לבוחן מציגה את ספירות הנכון/שגוי המדויקות ואת האחוז מאחורי כל מרווח, כך שהשקלול לעולם אינו בגדר תעלומה.

מכיוון שהכול – סינתזה, תזמון, ניקוד והשקלול האדפטיבי – רץ באופן מקומי בדפדפן, אין מה להתקין, אין צורך בהרשאת מיקרופון, ואין חשבון או התחברות. התוצאה והסטטיסטיקה לכל מרווח חיות רק למשך הסשן הנוכחי; רענון הדף מתחיל דף חלק. התייחס לרצף שקט של תשובות נכונות במרווח כאות אמיתי לכך שהוא התקבע באוזן שלך, והתייחס לנקודת תורפה מתמשכת בדיוק כמו שמורה פרטי היה עושה: כמרווח ששווה את עשר דקות ההאזנה הממוקדות הבאות.