מחשבון מדרגות — שלבים, עומק מדרך ובדיקת נוחות בלונדל

תכנון גרם מדרגות בטוח מתחיל במספר אחד: העלייה הכוללת, כלומר הגובה המדויק מרצפה לרצפה שעליו המדרגות צריכות לטפס. כל השאר הוא חשבון שנבנה על בסיס זה. מחשבון זה מוצא תחילה את מספר השלבים הקטן ביותר ששומר על כל שלב בודד בגובה מרבי או מתחת לו — לרוב 7.75 אינץ׳ (196.85 מ״מ) לפי מגבלות IRC נפוצות בארה״ב, אם כי המגבלות המדויקות משתנות בין רשויות וניתנות כאן לכוונון מלא. החישוב נעשה על ידי חלוקת העלייה הכוללת בגובה השלב המרבי ועיגול כלפי מעלה, ואז חלוקת העלייה הכוללת במספר השלבים כדי לקבל את גובה השלב הממשי והמדויק שאכן ייבנה — שלרוב מעט נמוך מהמרבי, ומוצג בפניכם בדיוק ולא מעוגל.

אבל גובה שלב לבדו לא הופך מדרגות לנוחות — עומק המדרך חייב לעבוד יחד איתו, וליחס בין השניים יש שם: נוסחת הנוחות של בלונדל, שראשיתה בתצפיתו של האדריכל הצרפתי בן המאה ה-17 פרנסואה בלונדל, שגרס שמדרגות נוחות צריכות לשמר משהו קרוב לצעד הליכה טבעי. הנוסחה היא פשוט 2 × גובה שלב + עומק מדרך, והיא אמורה ליפול בערך בתחום 24 עד 25 אינץ׳ (כ-63 ס״מ) עבור צעד ממוצע של מבוגר. מחשבון זה פותר את הנוסחה עבור עומק מדרך בהינתן גובה השלב שזה עתה חישב, כך ששלב גבוה יותר מציע אוטומטית מדרך רדוד יותר, ולהיפך — אותו יחס־חליפין שבונה מדרגות צריך לבצע ידנית.

קיים מתח אמיתי וידוע בקצה התלול של קוד המגורים: בגובה השלב המרבי המותר על פי חוק, נוסחת בלונדל דורשת לעיתים קרובות מדרך רדוד יותר מעומק המדרך המזערי האופייני של 10 אינץ׳ (254 מ״מ) על פי הקוד. כשזה קורה, המחשבון משתמש בעומק הגדול יותר, זה שתואם את הקוד, ומציין זאת במפורש במקום לבחור מספר אחד בשקט — גרם מדרגות הבנוי לפי המינימום של הקוד בשני הקצוות חוקי, אך עלול להרגיש תלול יותר ממה שנוסחת הנוחות היתה מעדיפה, וכדאי לדעת זאת לפני שמתחייבים לאורך. האורך הכולל הוא אז מספר השלבים (פחות אחד ממספר העליות, כיוון שמדרגות שמתחילות ונגמרות בגובה רצפה חולקות את השלחים העליון והתחתון עם הרצפות) כפול עומק מדרך, ונבדק מול כל מרחב אופקי זמין שתזינו. הכלי הזה הוא עזר תכנוני לשרטוט מקדים של פריסה לפני הוצאת שרטוטים — תמיד ודאו את העלייה, האורך ומגבלות השלב/מדרך המדויקות מול קוד הבנייה המקומי, ודאגו שהתכנון הסופי ייבדק על ידי בעל מקצוע מוסמך לפני כל בנייה.