מחשבון יכולת עמידה בשכר דירה
גלו כמה שכר דירה אתם יכולים להרשות לעצמכם על פי שלושה כללים רשמיים ומקובלים זה לצד זה — כלל ה-30%, תקציב 50/30/20 וכלל ההקרנה של בעלי דירות של פי 40 מהשכירות — בנוסף למצב הפוך שממיר יעד שכירות להכנסה נדרשת.
🔒 מעובד כולו בדפדפן שלך - שום דבר שתזין כאן לא יועלה לעולם.
תוצאה
ל'איזה שכר דירה אני יכול להרשות לעצמי?' אין תשובה אוניברסלית אחת — יש לפחות שלוש, תלוי באיזה כלל אמיתי ומקובל שואלים. המחשבון הזה מעביר את המספרים שלכם דרך שלושת הכללים בבת אחת, כך שתוכלו לראות היכן הם מסכימים והיכן הם מתפצלים, במקום לעגן למספר אחוזים בודד שבמקרה חוזר על עצמו ברוב האתרים.
הראשון הוא כלל 30%, קו המנחה הקלאסי ל-affordability שמזוהה זה מכבר עם תוכניות דיור פדרליות בארה'ב (מקורו בשימוש של HUD ב-30% מההכנסה ברוטו כסף לנטל עלות דיור): maxRent = הכנסה חודשית × 0.30. הוא פשוט, זה המספר שרוב האנשים שמעו עליו, וזה בדיוק מה שהמחשבון מחשב קודם.
השני הוא כלל תקציב 50/30/20 — שהתפרסם כדרך לחלק את השכר נטו ל-50% צרכים, 30% רצונות ו-20% חיסכון. שכר דירה הוא צורך, לא נמצא בדלי ה'רצונות', ולכן כלל שמייצר מספר שכירות חד-משמעי יציג אותו בצורה שגויה. המחשבון הזה כן בעניין: הוא מציג טווח, מהערכה שמרנית יותר של כ-25% מההכנסה (אם שכר הדירה צריך לחלוק את דלי הצרכים עם מצרכים, חשבונות, ביטוח, תחבורה ותשלומי חובות) ועד להקצאת הצרכים המלאה של 50% (אם שכר הדירה קרוב להיות ההוצאה הקבועה המשמעותית היחידה שלכם). השלישי הוא כלל 'פי 40 משכר הדירה' שבעלי דירות ומשרדי השכרה רבים משתמשים בו לסינון מועמדים: הם רוצים לראות הכנסה שנתית ברוטו הגבוהה לפחות פי 40 משכר הדירה החודשי, דבר שמסתדר בפשטות לנוסחה maxRent = הכנסה שנתית ÷ 40 — לעיתים קרובות המחמיר מבין השלושה לשוכרים בשווקים יקרים.
עברו למצב הפוך כדי להפוך את השאלה: הזינו סכום שכירות שהציעו לכם וראו, תחת כל כלל, את ההכנסה הנדרשת ממנו כדי לקחת אותו בנוחות (או, עבור כלל פי 40, כדי לעבור). הסכומים הם מספרים פשוטים שעובדים בכל מטבע, וכל חישוב מתבצע מקומית בדפדפן שלכם — דבר לא מועלה או נשמר.